בראשית יין ויאנג טרם נקבעו והיה רק צ'י אחד בתוהו ובוהו. הצ'י מכיל בתוכו יין ויאנג ועל כן ישנן צלילות ועכירות. על פי אופיים צלול מטבעו צף ועולה, עכור מטבעו שוקע יורד. זה שעולה הינו יאנג והיורד הינו יין, יין ויאנג משנים את מיקומם ונוצרים שני הכלים.
הדבר אשר נמצא בין צלול ועכור מכונה צ'י המרכז. צ'י המרכז הוא הציר שבין עליה וירידה של יין ויאנג והינו האדמה. הציר נע ומסתובב, צ'י צלול מסתובב שמאלה עולה ומותמר לכדי אש, צ'י עכור מסתובב ימינה, יורד ומותמר לקור.
כאשר עולה רק חצי מהדרך ועדיין לא הפך לאש נקרא עץ. צ'י העץ חמים, עולה אך אינו מגיע לסוף צובר חמימות והופך לחום ולבסוף מותמר לאש. כאשר יורד רק חצי הדרך ועדיין לא הפך למיים נקרא מתכת. צ'י המתכת קריר, יורד אך אינו מגיע לסוף, צובר קרירות והופך לקור ולבסוף מותמר למים
מים, אש, מתכת ועץ נקראים ארבע הופעות (סי שיאנג). ארבע ההופעות (תופעות) הינן בעצם עליה וירידה של יין ויאנג, יין ויאנג הינם בעצם ציפה ושקיעה של צ'י המרכז. כאשר הופעות אלו נפרדות אנו מכנים אותן ארבע הופעות, כאשר הן מאוחדות אנו מכנים אותן יין ויאנג. כאשר יין ויאנג נפרדים אזי אנו מכנים אותם יין ויאנג, כאשר הם מתאחדים אנו מכנים אותם השתנות של צ'י המרכז.
מחזוריות של שנה אחת סובבת סביב ארבע ההופעות. יאנג עולה בחצי השנה הראשונה ויין יורד בחצי השנה שלאחריה. כאשר היאנג עולה רק חצי אזי הינו אביב, וכאשר עולה אל המירב אזי הינו קייץ. כאשר יין יורד רק חצי אזי הינו סתיו וכאשר יורד אל המירב אזי הינו חורף.
יצירה באביב וגדילה בקיץ אלו ביטויים של צ'י העץ והאש ועל כן האביב חמים והקיץ חם. הסתיו מכנס והחורף אוצר הינם ביטויים של מתכת ומים על כן הסתיו קריר והחורף קר. לאדמה אין מקום משלה והינה משגשגת בכל 18 הימים אחרונים של כל עונה ואילו הזמן העיקרי עליו היא משפיעה הוא החודש השישי על פי לוח השנה הסיני (יולי). כאשר מאחדים את ארבע ההופעות עם האדמה מקבלים את חמש התנועות.
מחזוריות של שנה אחת סובבת סביב ארבע ההופעות. יאנג עולה בחצי השנה הראשונה ויין יורד בחצי השנה שלאחריה. כאשר היאנג עולה רק חצי אזי הינו אביב, וכאשר עולה אל המירב אזי הינו קייץ. כאשר יין יורד רק חצי אזי הינו סתיו וכאשר יורד אל המירב אזי הינו חורף.
יצירה באביב וגדילה בקיץ אלו ביטויים של צ'י העץ והאש ועל כן האביב חמים והקיץ חם. הסתיו מכנס והחורף אוצר הינם ביטויים של מתכת ומים על כן הסתיו קריר והחורף קר. לאדמה אין מקום משלה והינה משגשגת בכל 18 הימים אחרונים של כל עונה ואילו הזמן העיקרי עליו היא משפיעה הוא החודש השישי על פי לוח השנה הסיני (יולי). כאשר מאחדים את ארבע ההופעות עם האדמה מקבלים את חמש התנועות.
בחודש השישי (יולי) הלחות שופעת, לחות הינה צ'י האדמה. למעשה מים ואש נפגשים ונוצרים אדים וכך נוצר צ'י הלחות. המים נמצאים תחת האדמה והאש נמצאת מעלה האדמה. הדחיה שבין קור וחום נובעת מתנועת הלחות. אם כן לחות הינה צ'י המרכז שמקומו בין האש והמים. האדמה מקבלת את אזור דרום מערב. דרום שייך לאש החמה ומערב למתכת הקרירה על כן נאמר שהאש מולידה את האדמה והאדמה מולידה את המתכת.
הערה: חואנג יואן חיבר מספר ספרים בהם הציג פרשנות על ספר הרפואה הפנימי של הקיסר הצהוב, שאנג חאן לון ואף חיבר ספר בו ניסה לחבר את כל הרעיונות יחד לכדי חיבור אחד ברור. במקום לתרגם את דבריו לשפה מודרנית בחרתי לשמר את אופי כתיבתו הלקוני והמדוייק. במקביל הוספתי פרשנות והבהרות למשמעות דבריו בשפה בת זמננו. האיורים לא מופיעים במקור בספריו והינם תוספת שלי על מנת שדבריו יהיו ברורים יותר
ניצן אורן
ניצן אורן